"מגש הכסף"

דוקו לסרטי דוקו יש כמה ז'אנרים אחד מהם הוא דוקו אקטיביזם .

דוקו אקטיביזם הוא ז'אנר תיעודי שמדובר באותו סרט דוקו על עיתונאי או אדם הפעיל חברתית והוא עוסק בתחום התחקיר. 

לרוב בסרטים הללו אותו אדם מנסה לשנות את אותה הבעיה או להעלות אותה בפני אנשים בחברה שיכולים לעשות, לעזור או לשנות את אותה בעיה, או להעלות אותם לאנשי הציבור ולראות כיצד יגיבו ומה יעשו, בסרטים הללו אנשים מנסים להעלות את המודעות של הציבור ושל הקהל אליו הוא פונה.

בישראל יש תוכניות טלוויזיה או וסרטים דוקו-אקטיביסטיות כמו: "יצאת צדיק", "בולדוג", "כלבוטק", "אבודים", "מגש הכסף" ועוד...

הסדרה של "מגש הכסף"(פרק 1)  בסרט הבמאי דורון צברי וגיא רולניק שהוא זה מעביר את הסרט מציגים את נקודת מבטם של הציבור, אבל הם מראיינים עוד אנשים בסדרה הזו כמו שר האוצר משה כחלון, עו"ד דוידה לחמן-מסר - לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים-פיסקאליים, סמי בן יעיש - לשעבר מנכ"ל ההסתדרות ועוד...                                  (דורון צברי הבמאי)

ברוב סרטי הדוקו מסוג זה נקודות המבט האחרות והנושא מוצג בצורה אגרסיבית,לא מכבדת וכדומה, אך כאשר הראו את הנקודות המבט האחרות הם  הראו אותן בכבוד ולא זלזלו או הקצינו אותן.                          

היא סדרה שעוסקת בכלכלה ובמצב החברתי בישראל, הסדרה עוסקת בריכוזיות במשק ,במונופולים הגדולים ובחברות הטלפון, הביטוח, וכ'ו...

היא מדברת על כך שיש רק 15 אנשים בעלי הון ששולטים בכל הכלכלה ובמצב החברתי, והם עושים זאת בעזרת הכסף של הציבור כלומר,הם עוזרים זה לזה בעזרת כספו האישי של הציבור בכך שהם מלווים כסף אחד מהשני בכדי לגדול ולהתפתח,

בנוסף אותה קבוצה שולטת גם בערוצי התקשורת ובעיתונים המרכזיים כמו ערוץ 13, ערוץ 12, ידיעות אחרונות ועוד...

במגש הכסף מסבירים כי ישנם 2 בנקים מרכזיים במדינה שהם שולטים בכ 60% מהאשראי בישראל והם בנק הפועלים ובנק לאומי.
הסרט מדבר גם על התקשורת שהיא אמורה להיות אובייקטיבית ולא סובייקטיבית היא אמורה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה, והיא לא אמורה להיות שולטת על ידי אנשים בעלי אינטרסים אישיים.

במדינת ישראל השוחד, הפרוטקציות, הקימבונים עדיפים על פני הכישרון של אדם ועל הנכונות ועל הרצון שלו לעבוד, ונראה במדינה כי זה נראה כאילו זה בנורמה החברתית.

במדינה יש תחרות בין החברות ושכמו בטבע רק החזק שורד ומי שלא נופל, התחרות הזאת הופכת את השירות למסורבל, מיושן, במקום לעסוק בשירות טוב וחדשני הם עוסקים רק בתחרות של מי יש יותר חברות בבעלותו והשירות הציבורי הוא הדבר האחרון שמטריד אותם.

בנוסף המדינה מונעים את פרסום תקציב הביטחון ואילו היו מפרסמים אותו אני בטוחה שכל הציבור היה מודע לכמה שהוא גדול, ושלא עושים בו שימוש כזה גדול.

 דורון צברי הבמאי של הסרט יוצר תוכן המון שנים בתחום הקולנוע, והשקפת עולמו היא חלק שנראה בסרט וההיא מתבטאת בכך שהוא חושב שכל העניין הזה שיש רק מעט אנשים השולטים בכלכלה הישראלית זה רע הוא קרא לזה וירוס מתפשט, צונאמי  הוא מגדיר את זה כדבר רע, והוא חושף ורוצה לחשוף זאת למיליוני אנשים הוא רוצה שכולם ידעו מה קורה עם הכסף שלהם ומה עושים איתו, ושזה לא כמו שהם חושבים.

אחרי שדיברו בסרט על כל הכסף ועל הכלכלה מעניין לדעת מאיפה הכסף לסרט?, וכמו כן הסרט ממומן על ידי הגופים התומכים- הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, ערוץ 8 - HOT ודרך חברת דנה חברת הפקות בע''מ.
לפי דעתי הסרט מעניין ואני בטוחה שההורים שלי לא ממש יודעים על מה שעושים עם הכסף שלנו.

ניו מדיה- כתבה לנושא חברתי

נושא חברתי- זיהום אוויר

הכתבה:

.https://www.mako.co.il/health-magazine/articles/Article-79acc3503ea1a61006.htm?partner=tagit.

מה שאני הבנתי מהכתבה:

מה שהבנתי מהכתבה הוא שלאנשים לא אכפת והם לא מייחסים לתופעה של זיהום האוויר ברצינות, ושהם חולפים על זה כאילו זה בסדר או שאין מה לעשות עם זה, אבל הם לא מבינים שבעצם הם נושמים אוויר מזוהם, שהם נושמים אוויר לא נקי, לא בריא, אוויר שלא מיועד לנשימתו, שמדי שנה מתים אלפי אנשים כתוצאה מהזיהום אוויר, ד''ר אריק ונגר אמר שאנחנו נושמים חומרים מסוכנים לבריאותינו ושכל אחד מאותם החומרים משפיע בצורה שונה וגורם לנזק שונה בגופינו.

רקע על הפרסומת:

סצנה1, שוט1- בתחילת הפרסומת מראים מפעלים עובדים שפולטים עשן במשך 5 שניות,שוט זה מצולם מלעלה כלומר מרחפן, ברקע מוזיקה דרמתית "Best Dramatic music", שוט 2- מפעלים עובדים שפולטים עשן במשך 4 שניות, שוט זה מצולם מהקרקע כאשר ברקע ישנו  קול קריין שאומר:" את זה אתם נושמים כל יום".
שוט 3- רואים בן אדם שמשתעל ברחוב השוט יהיה כ 4 שניות, מטרת הסצנה היא להעביר את תחושת הזיהום.
סצנה 2, שוט 1-

	תיאור-  של מה רואים	מה שומעים	מטרת הסצנה	הערות ועזרים
סצנה1
שוט1	מפעלים עובדים	מוזיקה  דרמתית  "Best Dramatic music"		צילום מרחפן, 5 שניות
שוט2	מפעלים עובדים	קריין אומר": את זה אתם נושמים כל יום".		צילום קרקע, 4 שניות
שוט3	בן אדם הולך ומשתעל ליד המפעלים		להעביר את תחושת הזיהום.	4 שניות
סצנה2
שוט1	רואים מיכלים של חומרים מסוכנים עם סימן של גולגולת	מוזיקה " Scary Halloween Music".		5 שניות.
שוט2	הרבה פגרים של חיות	מוזיקה		4 שניות

שוט 3	שלט של עיר עם איסור כניסה לעיר	קריין אומר" זאת תהיה המדינה שלנו עוד כמה שנים אם לא נשנה את המצב"	להעביר תחושה של מחשבה ורגש של אשמה	5 שניות
סצנה3
שוט1	פרחים נובלים.	מוזיקה Sound Mysterious		3 שניות
שוט2	עצים חסרי צבע ריקים מעלים	מוזיקה		3 שניות
שוט3	תמונה שחורה עם סטיקר שרשום עליו: הכל בידיים שלכם.	קריין אומר את מה שרשום על הסטיקר	להעביר שעדיין יש תקווה ורק צריך לעשות עם זה משהו	5 שניות

הבדלי מגדר בגיל הרך

הבדלי מגדר בגיל הרך הם הבדלים שעוזרים לחברה להבדיל בין בנים לבנות אם זה בלבוש, אם זה באיבר המין, אם זה בשיער,וכדומה.
מי אמר שאם יש לי ילדה היא צריכה ללבוש שמלות, לאהוב צבע ורוד ואם יש לי בן הוא צריך ללבוש מכנסיים וחולצה ולא שמלות, והוא צריך לאהוב צבע כחול או צבע שכביכול צבע של בנים.
ואם הוא מבקש לשים לק רק בשביל הניסיון אז משהו לא תקין עם הילד.
למה החברה צריכה לקבוע חוקים מגדריים שאם זה לא ככה אז זה שונה, זה אחר, זה לא בסדר.
אם הילד שלי יבוא עם לק שחור לגן,הילדים יצחקו ויגידו שלק זה לבנות, ואם תבוא ילדה לבושה בבגדים שכביכול הם של בנים יגידו לה שזה של בנים, אבל הוא רצה רק לנסות והיא לא אוהבת ורוד וגם לא שמלות, אז כן הם שונים ואנשים שונים זה מיוחד ואם לא היו אנשים שונים בחברה החברה תהיה משעממת בלעדיהם, ואותם ילדים שההורים שלהם לימדו אותם להיות כמו כולם, לפי חוקי החברה, להיות מה שהחברה דורשת מהם, תדעו שהילד שלכם ילך במה שאתם קובעים כי החברה עושה ככה אז גם אתם.
ואותו ילד או ילדה שהוא לא מיוחד הוא יגדל ולא יעשה משהו שהוא אוהב או שהוא רוצה כי זה יראה שונה ולא בסדר כי ככה לימדו אותו ששונה זה רע.

עבודה להגשה

התפתחות התקשורת בין האנשים כיצד היא התחילה וכיצד היא היום? 

לפני המאה ה15 הומצא הכתב. לכתב היו שלבים להתפתחותו כמו לכל דבר, השלב הראשון הוא כתב תמונתי (פיקטוגראפי),את כתב זה מבטאים בעזרת רצף של סמלים, ציורים או גם וגם ופירושם מוסכמים על ידי כולם, וכל אחד מהסמלים או הציורים מייצג מילה.
דוגמה של פעם: כתב יתדות הוא כתב שהשתמשו בו לכתוב על לוחות חרס, שלפני שנשרפו 

והפכו לקשים חרטו עליהם ציורים וסמלים עם יתד ושרפו אותם. למשל, הסימן גל יכול לציין מילה שנהגית כך, אבל כחלק ממילה שימש כהברה שנקראת כך בתוך המילה.

דוגמה של היום: אמוג'י הוא תמונה דיגיטלית קטנה המאפשרת לנו להביע רגש או רעיון מסוים בהודעות או ברשתות החברתיות.
ברוב העולם משתמשים באמוג'י מלבד במדינות עולם שלישית.

השלב שני הוא אידיוגראפי, אידיוגראפי הוא שירה שמבוטאת לא רק בטקסט אלא גם בציור.

לדוגמה: שיר אידאוגרפי של גיום אפולינר בצורת מגדל אייפל.

השלב השלישי הוא כתב פונטי, כתב זה הוא גם מוצג בסימנים אבל סימנים אלו מייצגים צלילים, אנו מכירים אותם בתור תווים.

לדוגמה: אלו התווים לשיר someone like you של אדל.

כמו לכל שלב, או דבר יש יתרונות וחסרונות והן:

יתרונות:                                                         

* פריצת מגבלת הזיכרון                                        

* יכולת לתעד ולשמור חומרים.

* יכולת להגיע לציבור נמענים גדול יותר 

* התפתחות אינטלקטואלית

חסרונות:

* איבוד (הדרגתי) של חלק ממיומנויות הזיכרון.

* פגיעה במעמד זקני השבט .

* כתיבה דתית ועליונות הכנסייה (לכנסייה היה אינטרס שרבים לא יידעו לקרוא ולכתוב )
בעקבות הכתב נוצר הדפוס.

במאה ה-15 הוצא הדפוס. הדפוס היא שיטה עתיקה ליצירת מספר עותקים זהים.

הדפוס מוגדר כמהפכה ההמונים הראשונה אחרי מאות שנים שבהן העתיקו את הדברים בהעתקה ידנית.

לדפוס היו יתרונות רבים כמו:

*הפצת ידע במהירות ובהיקף חסרי תקדים (אין יותר צורך להעתיק ספר בכתב יד).

*גישה חופשית למידע,  הכנסייה איבדה מכוחה.

-          *יכולת לשמר מידע ולהשתמש בידע  שהצטבר.

-          *צמיחת מוקדים אינטלקטואליים.

-            יותר ידעו קרוא וכתוב.

*פריחת הספרות (לימוד ועיון), האמנות והמדעים, 

  חופש ביטוי, יצירתיות. 

והיו גם חסרונות:

*נוצר 'פער ידע' בין היודעים קרוא וכתוב לבין אלה שאינם יודעים קרוא וכתוב.

*מחסור באנשי מקצוע לצורך כתיבת והדפסת כמות הספרים הרבה.

לדפוס היו שיטות שונות, למשל, דפוס האבן שבה לוקחים אבן גיר ומחליקים אותה לרמה מדויקת. הדמות או האות אשר רוצים להציג מצוירים על המשטח המוחלק של לוח האבן באמצעות מדיום המבוסס על שמן הידרופובי (דוחה מים). המשטח המוחלק מורטב במים, כך שלמעשה כל המשטח רטוב, למעט אותם חלקים שכוסו במדיום הידרופובי. כאשר מכסים את המשטח בצבע דפוס על בסיס שמן (כלומר: צבע הידרופובי), ידבק הצבע רק אל החלקים המכוסים במדיום השמנוני – זאת, מאחר שהאבן ספוגת המים דוחה את הצבע השמן. המשטח המוחלק מכוסה בנייר, ובעזרת משקל גלגלת או מכבש הנייר יוצמד למשטח ויודפס.(ויקיפדיה).

עוד שיטה היא שיטת דפוס בלט האותיות או הסימן המיועדים להדפסה מובלטים מן המשטח, ויתר המשטח שקוע. על החלק המובלט נמרח הצבע הנדפס. האותיות נוצקו בראש קובייה עשויה עופרת. לכל תו הייתה קובייה משלו, גם לרווח הייתה קובייה נפרדת. יוצרו סדרות אותיות בגדלים שונים, כל סדרה הכילה מספר גדול של אותיות מאותו המין וזאת על מנת שיוכלו בבוא העת להרכיב עמודים שלמים.(ויקיפדיה).
בעקבות הדפוס נוצר העיתון.
העיתון נותן לנו מידע על מזג אוויר, פשעים, בריאות ורפואה, חדשות בינלאומיות, וחדשות מקומיים.

העיתון הראשון היה עיתון רומי אשר נכתב על פפירוס(נייר קדום שהופק מצמח גומא),אבן או מתכת על ידי עבדים משכילים, ופורסם בכיכר המרכזית ברומא.

עיתון הדפוס הראשון נוצר בשנת 1809 בעיר שטרסבורג שבצרפת מאז ועד היום,עיתון הדפוס הפך למשהו שנמצא ברוב הארצות בעולם, כלומר העיתון הפך לגלוקליזציה.

יתרונות העיתון:

*חשיפת ציבור רחב בפני מידע ופרשנות (העיתון הפך אמצעי של תקשורת המונים עם הוזלת ההדפסה) .

*כלי דמוקרטי, ריבוי  קולות ודעות .

*תכנים מגוונים לציבור הרחב, תוך אפשרות   בחירת הקריאה עפ"י תחומי העניין של הקורא

*גמישות ונוחות השימוש: ניידות העיתון, יכולת לחזור ולדפדף בחלקי העיתון השונים.
חסרונות העיתון:

חסרונות העיתון השתנו במהלך השנים עם השינויים בתפיסות הבעלות (עיתונות פרטית,כלכלית/ פוליטית/ ציבורית) ,עם הפיכתו לפופולרי וצהוב (בסוף המאה ה-19) וכמובן עם כניסת אמצעי התקשורת האלקטרוניים.

* פחות עדכני מאמצעי התקשורת אלקטרוניים.

* ירידה באיכות התוצר העיתונאי כיום- בגלל ירידה ברווחיות העיתונים (הגורמת להוזלת שכרם של העיתונאים ומכאן להעסקת עיתונאים צעירים, פחות מנוסים ומקצועיים).

* עריכה מגמתית שיוצרת "שיקוף" מציאות לא אובייקטיבית . נוצרת הטיה גלויה או סמויה לכיוון הרצוי למערכת, עד להבניית מציאות.

בעקבות העיתון באה גם העבודה הנקראת עיתונות.

לאחר כמה שנים הומצא הקולנוע.

בשנת 1895 הוקרן הסרט הראשון של האחים לומייר שבו היה רכבת נוסעת ומגיע אל התחנה.

קולנוע הוא סידרת תמונות שרצות ברצף אחת אחרי השנייה למרות שיש חושך בין תמונה לתמונה המוח האנושי מסוגל לחבר הכל לתמונה רצה אחת.

הוליווד הוקם בתחילת המאה ה20, הקולנוע המפורסם בעולם שבערך כל שחקן חולם להופיע שם, שמקולנוע מקומי הפך למפורסם בכל העולם.

יתרונות הקולנוע הן:

*מקור מידע (תרבותי, חברתי, אומנותי, היסטורי..).

* כלי ביטוי משמעותי ליוצרים.

* יכולת חדשנית לתאר את המציאות הדינאמית, בתנועה וב"עומק" (לא עוד תמונות סטאטיות בעיתון), לאחר מכן אף בתוספת קול.

* מקור בידור והנאה נגיש להמונים, לצד מקור להעברת מסרים חברתיים ופוליטיים.

*עד  הופעת הטלוויזיה שימש הקולנוע כמקור לחוויה קולקטיבית וכמרכז חברתי (ומבלי לפגוע בחוויה הפרטית של הצופה).

* שפת הקולנוע שפה אוניברסאלית (שהרי מדברת בדימויים שהם חוצי מעמדות חברתיים).

 *הפך לתעשייה משגשגת כשלעצמה. תעשייה זו יצרה ופיתחה מקצועות ועיסוקים חדשים בתחומים אמנותיים, מנהליים,כספיים,טכניים ואחרים.

חסרונות הקולנוע הן:

* פגיעה בעצמאות היוצרים וברמה האמנותית של הקולנוע -הפקה יקרה של סרטים  גרמה לפנייה לז'אנרים מסחריים ולנושאים שיבטיחו הישגים כלכליים.

* לצד התרומה של התמונה, הקול והעושר הויזואלי, יש שיאמרו שנגזלה מהצופים הזכות לדמיין (בניגוד לקוראים).

*ניצול תכונות הקולנוע לתעמולה אידיאולוגית- נאצית, סובייטית וכדומה.

בסרטים ישנם צלילים קולות רקע ומוזיקה כזאת או אחרת שגורמת לרגשות שלו לפעול.

בקולנוע ישנם ז'אנרים כמו: אנימציה, קומדיה, אקשן, אימה וכדומה...

 אחרי הקולנוע הומצא הרדיו.
גלי הרדיו הראשונים יוצרו בשנת 1888 ובשנת 1906 נשמע קול אנושי מהרדיו.
ברדיו ניתן לשמוע שירים, תחזית, חדשות וכ'ו..
יתרונות הרדיו הן:

* לא צריך לדעת לקרוא.

* מהיר, מיידי  ועדכני , גם לקהלים מרוחקים גאוגרפית.

* אין מגבלה של מקום אחד היות והרדיו נייד.

* מאפשר להמשיך בפעילות השוטפת בזמן ההאזנה.

*השידור ברדיו זול ומאפשר ריבוי תחנות שידור, ומכאן גם להתמחות בקהלים ובתכנים שונים.

*התמחות הרדיו בשידורים מקומיים וקהילתיים אפשרה לקבוצות מיעוט לקבל גישה לרדיו.

*ההאזנה יכולה להיות חוויה משפחתית ואישית.

* שינוי הרגלי בילוי ותרבות:

- תרומה רבה להתפתחות המוזיקה הפופולרית.

-התפתחות סוגים נוספים של שידורי בידור להמונים: תכניות אירוח, סדרות דרמה ותסכיתי מתח בהמשכים, דיווחים חיים מאירועי ספורט, וכדומה (שכמובן נדחקו עם כניסת הטלוויזיה).

* הרדיו מאפשר למאזין להפעיל  ולפתח את הדמיון ולהשלים את התמונה בעזרת הקולות והצלילים.

* אפשר אינטראקטיביות עם המאזינים (בשלב ההתגוננות).

חסרונות הרדיו הן:

*חסר המרכיב הוויזואלי הקיים בעיתון.

הרדיו היינו מוצר גלובלי.

הרדיו שימש את רוב האנשים כשלא הייתה טלוויזיה במלחמת העולם הראשונה והשנייה ובכלל בכדי להתעדכן במה שקורה.

אחרי תקופה הומצא הטלוויזיה.

הטלוויזיה משדרת צלילים ותמונות ושידורה מבוסס על הרדיו.

הטלוויזיה משמשת ככלי כלכלי, פוליטי ותרבותי, היא משמשת להכנסת התרבות  האמריקאית והשפה האנגלית לשאר העולם כלומר,אמריקניזציה. 

עם הזמן הטלוויזיה התפתחה וגם נוצרו כבלים כמו כן בארץ ישראל יש 8 סוגי חברות של כבלים למשל, יס, הוט, פרטנט TV וכ'ו..

ישנם גם ערוצים כמו ערוצים לילדים, ערוצי ספורט, ערוצי מוזיקה וכ'ו.

ישנם גם ערוצים בינלאומיים כמו: MTV ,CNN, BBC ,אל ג'זירה, MSNBC, News Fox ,Fox Sports,יורוספורט, ESPN , VH-1, FTV, Arte דיסקברי, נשיונל ג'אוגרפיק וכדומה.

וישנם ערוצי טלוויזיה מקומיים כמו: ערוץ הילדים, הופ, לולי, ערוץ 24, ערוץ 13 וכדומה.

יתרונות הטלוויזיה הן:

* בהתחלה: חזרה למושג "מדורת השבט"-בעשורים הראשונים (כשהיה ערוץ אחד/ערוצים מעטים), כולם רואים את אותו הדבר= תחושת אחדות, טשטוש פערי מעמדות, נושאי שיחה משותפים, להיות"IN"...

*בהמשך: מהפך הגלובליות- הטלוויזיה חודרת למקומות שונים בעולם, משדרת אל ומכל מקום כמעט, בו זמנית. (מה שמאפשר הן ללמוד והן "להיות קיים על המפה").

*השידור חוצה הגבולות בשידור חי, מאפשר לצופה לצפות במה שיחפוץ, בלי שמדינות יחסמו מידע תקשורתי מפני תושביהן .

* התפתחות הטלוויזיה הרב ערוצית מאפשרת לכל אדם לבחור במה לצפות עפ"י תחומי העניין שלו ועיסוקיו ולהרחיב את ידיעותיו.

* ריבוי הערוצים נותן במה גם לטלוויזיה קהילתית  המסקרת התרחשויות  מזוויות מקומיות. 

חסרונות הטלוויזיה הן:

* צמצום חיי החברה-הטלוויזיה גרמה לאנשים להישאר בבית.

*אובדן הילדות: כשהגיעה הטלוויזיה, התנפצו כל חומות ההגנה על הילדים: ילדים יכולים להיחשף לתכנים שונים שאינם מתאימים לגילם.

* עידוד מחשבה שטחית ולא רצינית עקב

אופייה הקליל והבידורי של  הטלוויזיה.

* נתפסת כפחות מקצועית, (יחסית לעיתון) בגלל שידורים חיים מזירת אירוע, שלעיתים אינם מאפשרים סינון ואימות של המידע.

* "האדם המידי":  נוצר אדם מסוג חדש, שאינו מסוגל לדחות סיפוקים.  

*אימפריאליזם תרבותי (=השתלטות תרבותית של מדינה על מדינות אחרות דרך אמצעי התקשורת).

בעיקר בולטת השתלטות התרבות האמריקאית על התכנים הטלוויזיוניים .

* הטלוויזיה (בניגוד לרדיו) לא משאירה הרבה מקום לפיתוח הדמיון.
הטלוויזיה מביאה אתה איום על הרדיו ועל העיתון כי מי יצטרך עיתון ורדיו כשיש טלוויזיה.

עם האינטרנט בא גם האינטרנט והעיתונות המקוונת שהם התחילו להתפתח לקראת סוף המאה ה20 ותחילת המאה ה21 עד היום, והיא ממשיכה להתפתח.

האינטרנט מביא אתו עם השנים עוד דברים כמו רשתות חברתיות, מידע וכדומה.

העיתונות המקוונת נותן אפשריות נוספות לתקשורת ולעלום להתעדכן בעוד דרכים חוץ מבעיתון וברדיו.

העיתונות המקוונת נותנת מידע רחב,ושירות 24 שעות ביממה לעומת הרדיו,העיתון והטלוויזיה, העיתונות המקוונת נותנת לנו יותר פרשנויות, דעות, עיתונות מסוג זה לא יכולה להתקיים בלי האינטרנט.
העיתונות המקוונת הפכה להיות פופולרית, עם זאת העיתונות מביאה עימה "איום" על הרדיו ועל העיתון (המודפס) מכיוון שעם הפיכתה לפופולרית יכול להיות שיזניחו את הרדיו, את העיתונים המודפסים ואת הטלוויזיה  ובסופו של דבר ישכחו מהם.
יתרונות האינטרנט:

* מאגר מידע אדיר (תוך שימוש רחב ונוח במגוון

  שפות שניתנות להמרה): מנועי חיפוש, קטלוגים,  

  מאגרי מידע...

*מידע משולב של צליל, תמונה וטקסט.

* מידע עדכני (on line).

* מידע נגיש ומהיר להשגה (אקטואלי / ארכיוני).

* ניתן להעביר מידע ולשמרו  (אינטרנט, מילים...)

* תקשורת גלובלית- אין גבולות גיאוגרפיים.(מאפשר ללמוד , לתרום ידע, לפתח קשרים...)

*ישנו משוב,  דו כיווני/ אינטראקטיבי-  

  (טוקבקים, פורומים...)

* חופש מקשר ידע –מקשה על השלטון/ גופים  

   אינטרסנטיים להעלים מידע מהציבור.

חסרונות האינטרנט:

*כמויות אדירות של מידע שדורשות לעיתים מיומנויות מחשוב.

* נדרשים ציוד ושירותים: מחשב, מודם/ראוטר, תוכנות (שמתחדשים בלי סוף) , ספק גישה לאינטרנט, קו טלפון...

* עדיין לא לכל האוכלוסייה בעולם יש גישה חופשית לאינטרנט , כך שהעיתונות המקוונת היא, בהכללה,  עדיין נחלת אנשים ממעמד סוציואקונומי מסוים ומעְלה ומכאן תורמת לפערי מעמדות.

* יש פער טכנולוגי בין מדינות מפותחות המנצלות את הטכנולוגיה, לבין מדינות נחשלות הנשארות מאחור.

*בשל חציית הגבולות (גלובליזציה), אין היום מגבלה על השתלטות ספקי מידע ממדינות אחרות =נזק ביטחוני, כלכלי, תדמיתי, פוליטי.

* האינטרנט פרוץ לסטיות, זיוף, הונאה, הסתה, פגיעה בפרטיות, פגיעה בזכויות יוצרים, ריגול תעשייתי ועוד.

* אובדן הילדות: האינטרנט מכניס את הילדים לעולם אינטראקטיבי טרם זמנם וחומות ההגנה שלהם מנופצות.

* אינפלציה של מידע.

* האינטרנט פרוץ לוירוסים ותולעים שפוגעים באתרים. 

יתרונות העיתונות המקוונת:

*יש מקום לפרשנות ולאינדיבידואליות (מצד הכותב).

*כמעט כל אחד יכול לעשות עיתון. הכל זמין, המחשב האישי "עושה הכל"...

*עיתונאי יכול לעבוד מהבית, במיומנות זהה, לא מותנה בשום דבר גיאוגרפי. 

 * למעסיקים: הוזלת כח עבודה (לעיתונאי אינטרנט משלמים בד"כ פחות ).

*יש מגוון אפשרויות בהתאם  לדרישות ונטיות הקורא (פרשנויות, לוחות מודעות... הקורא יכול אפילו להזמין עיתון בהתאמה אישית בסדר שהוא רוצה את הכתבות.)

* הוזלת עלויות לצרכן (אין צורך לשלם עבור עיתון. חיסכון בפערי תיווך בלוחות המודעות,למשל).

* יכולת רחבת היקף ומהירה של הפצת והחדרת מוצרים/רעיונות/התארגנויות/ מחאות וכו' .

*ההיצע של המידע יוצר ביקוש למיומנויות (רצון ללמוד) ומגדיל את אפשרויות תעסוקה.

חסרונות העיתונות המקוונת:

* היום כל אחד יכול לעשות עיתון. הכל זמין, המחשב האישי "עושה הכל" , ע"ח מקצוענות.

*מידע שאינו בהכרח מדויק, אובייקטיבי, תוך אי שמירה על כללי וחוקי אתיקה וצנזורה.

* ירידה באיכות של התוצר העיתונאי עקב

הוזלת השכר הגורמת גם להעסקת עיתונאים צעירים ופחות מנוסים (שמתייחסים אולי לעבודתם זו כפרנסה נוספת/זמנית).

* חיסרון לאתרים/למפרסמים:

אין די שטחי פרסום (הדף היחיד שוודאי כל גולש באתר יראה, הוא דף הבית, שהפרסום בו יקר במיוחד).

*למערכות העיתונים: עדיין אי-אפשר להתפרנס מעיתונות האינטרנט. (הנמענים לא משלמים עבור העיתון, פרסומות האינטרנט אינן מכניסות כמו פרסומות בעיתונות המודפסת).

*הפעלת האינטרנט (מצד המוען)מצריכה כח אדם מקצועי ומיומן בתחום = צריך להתמקצע, לא כולם יכולים.

כל שלבי ההתפתחות הללו קשורים אחד לשני כלומר כל האחד מהדברים הללו לא היה מתקיים בלי שהדבר הקודם הומצא למשל, אם הכתב לא היה ממוצא לא היה את הדפוס או את העיתון.

בזכות שלבי ההתפתחות הללו העולם התקדם לעידן של היום אל העידן המודרני.

מאז המצאת דברים אלו הטכנולוגיה התפתחה והומצאו דברים נוספים אשר עזרו לנו.

התפתחות הטכנולוגיה השפיע על התקשורת בכך שככל שהוצאו יותר דברים לתקשורת היה את הממצעים לעבוד איתם וזה הכל עליהם.

תקשורת ההמונים היא היסוד של הלאומיות המודרנית של היום, התקשורת תופסת חלק נכבד בעולם, לתקשורת יש חלק חשוב בסדר היום הציבורי כיוון שהיא יוצרת אותו, היא בוחרת באילו נושאים ידונו ובאילו לא.

לתקשורת יש את היכולת לבנות את העולם שיקרי או אמיתי על פי מה שהם מפרסמים כי כל הפרסומים שלהם הופכים להיות פרסומים גלובליים וחלק מהכפר הגלובלי שלנו.

התקשורת יכולה להרוס את העולם כי לא תמיד מה שהם מפרסמים זה נכון מה שמוביל לפייק ניוז, או שהיא יכולה לפרסם לנו את האמת אבל להסיט אותנו ממה שבאמת קורה הדבר שמוביל לספין תקשורתי.

לדוגמה: התפרסמה שמועה שיש קלטת שבא ביבי נמצא אצל המאהבת, ביבי חשב שזה נכון ורץ לתקשורת להתנצל בפני שרה אחר כך הסתבר שבכלל לא הייתה קלטת וזה היה ידיעה שיקירת.

התקשורת היא זאת ש"מחזיקה" את העולם המודרני, היא זאת שקובעת מה נכון ומה לא בעיני האנשים.

יש גם את החלק של הגלובליזציה שהופכת את התקשורת ליותר חזקה מבחינה עולמית כיוון שככל שיש יותר מודעות וערוצי חדשות ככה גם התקשורת גדלה ומתחזקת.

התקשורת עוזרת לעולם לדעת מי נגד מי ומי בעד מי מבחינה פוליטית,כלכלית,חברתית ותרבותית.

שם: שוהם עזרא
מרכיבים לוקליים ✡	מרכיבים גלובליים🌎
עברית ודיבור	אנגלית ודיבור
משפחה	עדות
waze	סמארטפון
ערוץ 2️⃣4️⃣	MTV
גלידת מגנום🍦	בן אנד ג'ריס🍨
סלנג ישראלי	סלנג אמריקאי

CASTRO	ZARA
בירה מכבי🍺	בירה STELA🍺

מוזיקה ישראלית

מוזיקה באנגלית

שקשוקה

פיצה🍕

פרסומת

בחרתי את הפרסומת של רנואר, רנואר היא חברה בין לאומית שמוכרת בגדי נשים וגברים ואביזרי אופנה.
הפרסומת מופנת אל קהל היעד שהוא נשים וגברים.